טיולי בלה בלה

לנסוע לאן שבאמת טוב

ערבות הדדית בחברה הישראלית

"אדם לאדם זאב" – משפט אשר רובנו מכירים. החברה המודרנית וגם ביהדות המקראית מתייחסים למושג של "ערבות הדדית". בסופו של דבר האדם חיי בחברה בה הוא צריך להתחשב באנשים הסובבים אותו במידת התחשבות שונה ממעגל למעגל חברתי. יש את האנשים הקרובים אלינו בהם אנו צריכים להתחשב באופן יום יומי ולהתנהל מולם. יש את בני משפחתנו אשר אנחנו צריכים לרוב להיות אחראים על איכות חייהם בהתחשבות בינינו, ובמקרה של ילדים, אנחנו אחראים באופן כמעט בלעדי על איכות חייהם.

אז מה היא בעצם ערבות הדדית ולשם מה אנחנו צריכים אותה בחיינו? האם היא חיונית על מנת שנוכל לנהל חיים תקינים או שמה מדובר בנושא שאינו הכרחי? ערבות הדדית היא האחריות של הקהילה והאנשים הפרטיים כלפי כל אחד מחבריה וכלפי אחד לשני. הערבות על פי בני ברוך, מתבטאת לא רק באחריות של הקהילה כלפי פרטיה אלא גם באחריות של הפרטים כלפי הקהילה הכוללת. 

ביהדות ישנה התייחסות לערבות הדדית באופן מפורש על ידי חז"ל בהקשר של ישראל והעם היהודי – כל עם ישראל ערבים זה לזה. המשמעות המקורית של חז"ל היא שכל יהודי נושא אחריות כלפי ההבטחה כי חברו יקיים את תרי"ג המצוות המצופות ממנו. בעת המודרנית והחדשה המונח של ערבות הדדית מתייחסת לכך שכל יהודי או אדם אחראי כלפי הרווחה והשלמות של חברו. כמובן שהמונח מתייחס גם לדאגה ואכפתיות של המין האנושי ככלל ולא רק על העם היהודי בפרט. ערבות הדדית נמצאת בכל מקום ובכל דת וניתן לראות התייחסות לכך גם בנצרות ובאיסלם. בנוסף, ניתן לראות קווים חברתיים כלליים אשר מתייחסים לאכפתיות ודאגה בקרב כל חברי האוכלוסייה ללא קשר לדתם. מדובר במערך אמונות אשר מתייחס לרווחה של חברה.

סגור לתגובות.