טיולי בלה בלה

לנסוע לאן שבאמת טוב

להזדקן בכבוד

מה פירוש להזדקן בכבוד? האם זה להזדקן ברווחה כלכלית? האם זה להזדקן עם משפחה וידידים שעוטפים אותי באהבה? או שניהם כאחד.

ברור שלא כולם מגיעים לגיל זקנה במצב זהה. יש מי שצבר לעצמו כל חייו משפחה וחברים באצבעון ויש מי שצבר בדלי, וכמו כן ברכוש והון היכולים לסייע בעת זקנה. אך מה מותר האחד מהשני בעת זקנה? איך התכונן האחד איך התכונן האחר לימות הזקנה? איך טרח בערב שבת ואיך יעלה על יצועו בימי זקנתו? ומה אחריות המדינה להזדקנות אזרחיה בכבוד? ומה אחריות המשפחה? אני סבורה שגם לאדם, גם למדינה, גם למשפחה, אחריות לכבוד זקנת האדם. ולמה כוונתי? המדינה חייבת לדאוג לאזרחיה שכל חייהם חיו במדינה. יש לה מחויבות כלפיהם. הלא הם עבדו, השתתפו בכלכלת המדינה, הפרישו ביטוח לאומי ממשכורתם, אפשרו במיסים ששולמו לבנות, להקים ולפתח את המדינה, שירותים ציבוריים, מבנים ציבוריים, משרדי ממשלה ומנהל, כבישים, מפעלי תרבות ופנאי, בקיצור, בהיותם אזרחי המדינה הם נטלו חלק פעיל בהקמתה ובתפעולה וכעת תור המדינה להוקיר תודה ולהשיב להם כגמולם. אחריות המדינה לדאוג לותיקיה לפחות למינימום ההכרחי לקיום מכובד, שיוכלו לרכוש לעצמם מזון, כסות, שיתגוררו בדיור סביר, שיקבלו במידת הצורך שירותים רפואיים מתקדמים, תרופות, כל מה שנחוץ לאדם על מנת להתקיים בבריאות וברווחה. גם עיסוקים לשעות הפנאי על המדינה לספק לאזרחים הותיקים שלה. בשנים האחרונות משמח לראות שהמדינה משקיעה ברחבי היישובים והערים השונות במבנים המיועדים במיוחד לאוכלוסיית האזרחים הותיקים. במקומות האלו נערכים חוגים, הרצאות, משחקים, חגים, שירה בציבור ולמעשה מתקיימת בהם פעילות ענפה ומגוונת והם מאפשרים מפגש חברתי נעים ומקום ליצירת קשרים חברתיים עבור בני הגיל השלישי. לצערנו מגיפת הקורונה בלמה את הפעילות במקומות הללו ואת מקומם תפסו מפגשים וירטואליים אשר מספקים מענה זמני, אך אני מקווה שמצב זה יחלוף והמרכזים הללו יפתחו מחדש ויעניקו לאזרחים הותיקים מסגרת חברתית ומקום מפגש פיזי.

יחד עם חובת המדינה לאזרחיה הותיקים, גם על האדם הפרטי לדאוג לעצמו לעיתות זקנה, כמו שהסביר לי פעם ערן שיוביץ. לחסוך לזמנים שיזדקק לפרוטה, לבטח עצמו בביטוחים שונים בעוד מועד לימים שיזדקק לסיוע, להיות אזרח שנותן מעצמו לזולת כל עוד כוחו במותניו כדי שאף הוא, בתורו, לכשיתבגר, יקבל סיוע, אוזן קשבת ותמיכה. יחד עם חובת הפרט והמדינה לרווחת האזרחים הותיקים, למשפחה תפקיד חשוב ביותר לאפשר לבן משפחתם  לחיות בכבוד. הנכדים המבקרים אצל סבתא וסבתא משמחים אותם ומרוממים את מצב רוחם, מחובתם של הילדים להתעניין, להיות זמינים בשביל הוריהם,  לבקרם, לתמוך בהם, לדאוג לבריאותם, לגלות סבלנות ורצון טוב ובמידת הצורך לסייע להם כלכלית.  יודעים אנו שקשרים משפחתיים וחברתיים טובים בין בני אדם גורמים לשמחה ולהרגשת שייכות ומסייעים לבריאות איתנה ולאיזון בכל היבטי החיים.

סגור לתגובות.