טיולי בלה בלה

לנסוע לאן שבאמת טוב

תתארו לכם עולם

האמת, ביננו, אף פעם לא האמנתי באלוהים. לא באלוהים הקונבנציונלי לפחות. אני לא מאלה שחושבים שיש איזה סבא זקן שיושב במרומים עם הפנקס ועושה רשימות. זה תמיד הצחיק אותי – כמו ה"מאמות" הפולניות שיושבות ורושמות מי הביאה מרק לליל הסדר ומי התקמצנה על הגפילטע פיש או כמה השכנים ממול כתבו בצ'ק לבר מצווה של אחי. זה לא נשמע לי הגיוני שבזה אלוהים עסוק כל היום – מי הדליק את האור בשבת, מי ברך על היין או אם הלכתי עם חצאית באורך "הנכון".

אלוהות
עולם אחר

מה שעוד יותר נראה לי תמוה זה עניין הסליחות בכיפור. הרי אנחנו, המין האנושי, לא יכול שלא "לחטוא" (על פי הדתות). זה בטבע שלנו. אי אפשר להפטר מזה, זה החלק האנושי שבנו. לכן, מראש לא ברורה לי הקונספציה הזו של חוקים שלא ניתן לעמוד בהם – ובקשת סליחה קולקטיבית על כל החטאים. יותר מזה, אנחנו מתפללים שבשנה הבאה נצליח להתנהג יותר טוב ולא לחטוא כשאנחנו יודעים שזה משהו שלא נוכל לעמוד בו. כמו מן מבצע כזה של שניים באחד – גם חטאת וגם כיפרת.

מצד שני, תמיד הייתה לי הרגשה שיש משהו גדול ממני. שיש משהו מעבר לכל מה שאנחנו רואים בעולם הזה. דברים לא קורים סתם. חייבת להיות מטרה, תכלית, משהו, לכל ההפקה האדירה הזו. אז התחלתי לחפש…

היו ל שיחות עם יהודים חרדים, בודהיסטים, נוצרים, מוסלמים, אתאיסטים וגיליתי שיש דבר אחד משותף לכולם. כולם מאמינים במשהו. החרדים באלוהי אברהם יצחק ויעקב, הבודהיסטים בגלגוליו של בודהה, הנוצרים בישו בנה של מריה הבתולה, המוסלמים באללה ומוחמד נביאו והאתאיסטים מאמינים בעצמם. היפה הוא שכל אחד מהם בטוח שהאמת נמצאת אצלו והשני שוגה בדמיונות שווה. כשחושבים על כמה דם נשפך על האדמה הזו, כמה סבל וייסורים האנושות הזו העבירה את עצמה בגלל האמונה זה פשוט לא נתפס. במיוחד כשכל דת מקדשת את החיים (אבל מסתבר שרק את החיים של אותה אמונה בלבד).

תתארו לכם עולם שבו כל סוגי האלוהים אפשריים. כמו שאפשרי שיהיו לי בארון בגדים מכל הסוגים ובכל יום אבחר את הבגד שמתאים לי או לדוגמא גלידריה עם כל מגוון הטעמים ובכל פעם אני בוחרת טעם אחר. למה, כשזה מגיע לאמונה, זה תמיד צריך להיות שחור או לבן? דתי או חילוני? נוצרי או מוסלמי? רע או טוב?

אז אני הגעתי למסקנה שאני מאמינה בדבר אחד בלבד – אהבה! "ואהבת לרעך כמוך". זה לא סתם משפט, זה מדריך לחיים. לקבל כל דבר באהבה, לקבל כל אחד באהבה. מה צריך יותר מזה?…
לקריאה נוספת

סגור לתגובות.